החיים הם סרט

החיים הם כמו סרט, על ציר זמן שמתנגן לו ללא הפסקה. לא ניתן לעצור את הזמן, ללחוץ Pause,

.להעביר אחורה, ציר הזמן ממשיך ואנחנו איתו במהלך היום התודעה השלמה (תת-המודע, התודעה הערה ועל-המודע) שלנו קולטת הרבה יותר ממה שהתודעה הערה שלנו מצליחה לתפוס, וכך, בעקבות הרבה ממה שאנו חווים, אנחנו מגיבים לדברים באופן .אוטומטי

מה שנקרא 'תגובה אוטומטית'.

מאחר ואנחנו חווים כל כך הרבה דברים, התודעה שלנו כמעט תמיד תהיה מוצפת ב'עודף' מידע ולכן הרבה פעמים אנחנו מתקשים להיות מודעים לכל מה שקורה לנו בפנים: להבין מה קורה לי בפנים, לעבד את המידע החושי, רגשי, מנטלי ופיזי, ולהגיב בהתאם, תגובה שתהיה נקייה וברורה לנו, ולא אוטומטית, כפי שאנחנו רגילים. :בעולם האימוני והטיפולי יש מודל שבא לעזור לעניין. הוא נקרא מודל אפר"ת

המודל מפרק כל אירוע ל-4 חלקים: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. לצורך ההסבר, אשתמש בדוגמא שתמחיש את המודל: --- האירוע: אני שותה קפה בבוקר, אשתי מגיעה ואומרת בציניות "תודה רבה על הקפה" הפרשנות שלי לאירוע: היא לא מעריכה אותי, היא לוקחת אותי כמובן מאליו. רגש: כעס, כאב, עצב, תחושת חוסר משמעות. :תגובה אני צועק עליה, יוצא מהבית וטורק את הדלת.

---

בחיים נגיב לאירועים באופן דיכוטומי, שפרוש על קשת רגשות, שבסופו של דבר יסתכמו ל'טוב' ו'רע' (טוב: שמחה, אושר, התלהבות, התרגשות, הערכה וכו'... רע: עצב, כאב, דכדוך, כעס וכו'...) אם אסתכל על האירוע מהצד, ואפרק אותו לארבעת הגורמים, כפי שעשינו פה למעלה, אוכל לראות שהאירוע יכול לגרור בעקבותיו שלל פרשנויות, שמתוכן יגיעו הרגשות, שיהיו מובלים מאופי הפרשנות שלנו לאירוע. אם, לדוגמא, אפרש את האירוע בעיניים של חמלה (אולי אשתי מרגישה שלא אכפת לי ממנה, היא רוצה ממני תשומת לב או אהבה) ישתנה בעקבות הפרשנות גם הרגש שיגיע בעקבותיה ובעקבותיו גם התגובה.

?מכיריםות את המקום הזה בחיים שלכם

.כלי זה הוא אחד מיני רבים בעולמות התוכן של אימון אישי וטיפול

#כןלא, #דיכוטומי, #חייםבסרט, #קואוצ'ינג, #תגובהאוטומטית, #מודלאפרת.